שלומית (שם בדוי, אימון אמיתי) לקחה על עצמה לנהל פרויקט הפקה לחוץ. היא חשה התמרמרות פנימית, מכיוון שהיא עשתה פרויקטים כאלו בעבר הרחוק, והרגישה שהיא לכאורה הולכת אחורה ולא מתקדמת. שלומית חששה שתהיה עצבנית, מגעילה, לא יעילה, שלא יהיו מרוצים ממנה, כי היא לא אהבה את העבודה הזו. בעיניה זו עבודה שחורה, משעממת ולא יצירתית. שלומית לקחה את העבודה כי הזדקקה לכסף.
שלומית ערכה איתי שיחת הכנה לקראת התחלת הפרויקט, כדי שתוכל להרגיש יותר בחופש להיות מי שהיא. היא ציינה שהיא רוצה לעבוד ממקום של שקט, להרגע, לעבוד ממקום נעים.
שאלתי את שלומית ליתרונות שיש בעבודה בפרויקט. שלומית ענתה ללא היסוס שזו הזדמנות לעבוד עם עוד אנשים שהיא לא מכירה, שעוד אנשים יכירו אותה, כי תמיד אי אפשר לדעת מה עוד יבוא בעקבות המפגש עם עוד אנשים.
המטרה ששלומית הגדירה היתה שלפחות שני אנשים יגידו לה איזה כיף היה לעבוד איתה, וירצו לעבוד איתה בעתיד. הערכים ששלומית בחרה להביא עימה לעבודתה בפרויקט היו ניהול, אירגון, שקט, סדר, יעילות, נעימות ויצירתיות. שלומית הגדירה שהיא רוצה שהשותפים בעבודה יצאו בהרגשה שהיה כיף לעבוד איתה.
אני מאמינה שכל מה שאנחנו עושים בחיים, כל מה שמביא לנו תוצאות (טובות יותר או פחות), מתחיל עוד רגע קודם – במי שאנחנו. ההוויה שלנו מעצבת את הפעולות שלנו, ובסופו של דבר יוצרת את התוצאות שיש לנו. כל אחד יכול לבחור מי הוא רוצה להיות בכל סיטואציה ומול כל אדם. כל אחד יכול לבחור מי חשוב לו להיות, ואיך זה יבוא לידי ביטוי.
שלומית בחרה להיות במהלך העבודה בפרויקט רגועה, עניינית, יעילה, נעימה, אחת שחושבת קדימה ולרוחב, אחת שסומכים עליה, שלוקחת סמכויות וגם מאצילה לאחרים. היא בחרה להיות אוהבת ומוקירת תודה, מסופקת ומאושרת מהמקום שלה, נעימה, מחזירה חיוך, לבבית, ולא לוקחת דברים אישית בשום צורה. הכי חשוב היה לה שיהיה נעים. שלומית בחרה לדבר בקול נעים, גם כשהיא נותנת הוראות ושואלת שאלות. שלומית בחרה להתעניין ברמה אישית, להיות קשובה ברמה אישית, לספק לאנשים דברים ברמה אישית ומקצועית. היא תכננה לשאול אנשים האם הכל בסדר והאם זקוקים לעזרה. שלומית בחרה לדווח בתהליך העבודה מה צריך ושהכל כבר קורה, לשאול ולהעלות נקודות שאנשים לא חשבו עליהם, לדאוג שהכל יקרה בזמן, ושלא יהיו איחורים. אם יהיו איחורים, שלומית תנהל את הזמן, ותציע לעשות בינתיים דברים אחרים.
בסוף שיחת ההכנה איתי שלומית אמרה שהיא מרגישה הרבה יותר טוב, היא נרגעה. שלומית אמרה שהיא יודעת מי היא רוצה להיות.
כשהפרויקט הסתיים, שלומית כתבה לי:
שלומית ערכה איתי שיחת הכנה לקראת התחלת הפרויקט, כדי שתוכל להרגיש יותר בחופש להיות מי שהיא. היא ציינה שהיא רוצה לעבוד ממקום של שקט, להרגע, לעבוד ממקום נעים.
שאלתי את שלומית ליתרונות שיש בעבודה בפרויקט. שלומית ענתה ללא היסוס שזו הזדמנות לעבוד עם עוד אנשים שהיא לא מכירה, שעוד אנשים יכירו אותה, כי תמיד אי אפשר לדעת מה עוד יבוא בעקבות המפגש עם עוד אנשים.
המטרה ששלומית הגדירה היתה שלפחות שני אנשים יגידו לה איזה כיף היה לעבוד איתה, וירצו לעבוד איתה בעתיד. הערכים ששלומית בחרה להביא עימה לעבודתה בפרויקט היו ניהול, אירגון, שקט, סדר, יעילות, נעימות ויצירתיות. שלומית הגדירה שהיא רוצה שהשותפים בעבודה יצאו בהרגשה שהיה כיף לעבוד איתה.
אני מאמינה שכל מה שאנחנו עושים בחיים, כל מה שמביא לנו תוצאות (טובות יותר או פחות), מתחיל עוד רגע קודם – במי שאנחנו. ההוויה שלנו מעצבת את הפעולות שלנו, ובסופו של דבר יוצרת את התוצאות שיש לנו. כל אחד יכול לבחור מי הוא רוצה להיות בכל סיטואציה ומול כל אדם. כל אחד יכול לבחור מי חשוב לו להיות, ואיך זה יבוא לידי ביטוי.
שלומית בחרה להיות במהלך העבודה בפרויקט רגועה, עניינית, יעילה, נעימה, אחת שחושבת קדימה ולרוחב, אחת שסומכים עליה, שלוקחת סמכויות וגם מאצילה לאחרים. היא בחרה להיות אוהבת ומוקירת תודה, מסופקת ומאושרת מהמקום שלה, נעימה, מחזירה חיוך, לבבית, ולא לוקחת דברים אישית בשום צורה. הכי חשוב היה לה שיהיה נעים. שלומית בחרה לדבר בקול נעים, גם כשהיא נותנת הוראות ושואלת שאלות. שלומית בחרה להתעניין ברמה אישית, להיות קשובה ברמה אישית, לספק לאנשים דברים ברמה אישית ומקצועית. היא תכננה לשאול אנשים האם הכל בסדר והאם זקוקים לעזרה. שלומית בחרה לדווח בתהליך העבודה מה צריך ושהכל כבר קורה, לשאול ולהעלות נקודות שאנשים לא חשבו עליהם, לדאוג שהכל יקרה בזמן, ושלא יהיו איחורים. אם יהיו איחורים, שלומית תנהל את הזמן, ותציע לעשות בינתיים דברים אחרים.
בסוף שיחת ההכנה איתי שלומית אמרה שהיא מרגישה הרבה יותר טוב, היא נרגעה. שלומית אמרה שהיא יודעת מי היא רוצה להיות.
כשהפרויקט הסתיים, שלומית כתבה לי:
"הייתי כל ההוויות שרציתי והיה מדהים מדהים! אפילו נהניתי. הכל תיקתק כמו שעון שוויצרי, וכשהיו איחורים ועיכובים כולם היו רגועים, ובכלל היתה אווירה נעימה ורגועה ומאוד חברית.
וזו לא רק התחושה שלי, שמעתי אנשים אומרים את זה אחד לשני במין התפלאות כזו.
אחד מהעוזרים אמר שזה היה הפרויקט הכי רגוע שהוא היה בו, והיה לו ממש נעים וכיף לעבוד איתי :)
וחוץ מזה יצאתי עם חברויות חדשות שזה נפלא ביותר ביותר!!!
אני מאוד שמחה על כך ועל השיחה שהיתה לנו, שעזרה לי מאוד מאוד לקחת את השבוע הזה למקום אחר ומועצם לא רק שלי גם של אחרים.
היה בחור אחד שעוד בשלבי ההכנות קלטתי שהוא ביקורתי ומביא אנרגיות שליליות. ממש לא התאים לי להיות תגובה לזה. באחד הימים על הבוקר הוא התחיל עם ביקורת, ואני זכרתי שבחרתי להיות רגועה וחייכנית ולא לקחת שום דבר באופן אישי. שאלתי אותו שאלה אחת ששינתה את כל היחס שלו ועשתה אותנו חברים שחבל על הזמן. פתאום הוא נהיה היצור הכי חמוד, רך, יצאה ממנו כזו אהבה, וזה היה מדהים לראות את השינוי מחתול שורט לחתול מתפנק."
