3 בינואר 2011

להגשים חלום

לחוה (שם בדוי, אימון אמיתי) היה חלום לנדוד בעולם, לחיות תקופות כאלה ואחרות עם אנשים אחרים.

בפגישתנו הראשונה חוה סיפרה לי שהיא מחפשת דרך לצאת מתקיעות רבת שנים (חוה בת 50). בפתיחות רבה חוה הודתה שהיא נתקעת כי היא פוחדת, מוותרת, ולא מעיזה.

במהלך האימון חוה הבינה שהרצונות שלה לגיטימיים, שמותר לה לרצות. שמותר לה לבצע את מה שהיא רוצה לעצמה, לעומת רצונותיהם של הוריה ממנה, והציפיות הנורמטיביות מהסביבה בה גדלה והתבגרה. חוה החליטה לצאת מהמסגרת היומיומית שחייתה בה. חוה החליטה לנסוע להתנדב ולטייל באיסלנד ואחר כך במזרח. 

חוה סיכמה:
"ביצעתי החלטות שהיו לי טרום אימון ולא היה לי האומץ לבצע: אני יוצאת לדרך תרתי משמע. הוצאתי את הדירה שלי להשכרה, עזבתי את העבודה, אני יותר נינוחה עם עצמי ומרגישה הקלה.
לפני האימון חשבתי שבלתי אפשרי לעשות עבודה עצמית בזמן קצר. במהלך האימון הבנתי שזה אפשרי כל עוד אני מרוכזת וממוקדת בהקשבה לאימון ולעצמי. למדתי לקלוט את הרגעים הקטנים בהם מתגנבת תחושת תבוסתנות כמו 'לא יודעת' 'לא יכולה' 'זה גדול עלי'. עכשיו כשתחילתה של תחושה מסוג זה מגיעה אני עוצרת ומתבוננת בה. לא תמיד מצליחה להדוף. נותנת לעצמי להיכנע אך מודעת לכל התהליך ויודעת שהכניעה היא מנוחה קצרה ונוכחותה היא שיעור. בעבר כל התחושות האלה גרמו לי לתסכול וכעס מאוד גדול והרסני כלפי עצמי. נכנסתי לסחרחרת של תסכול וכעס והתאכזרות כלפי עצמי ושוב תסכול מהתיעוב העצמי וחוזר חלילה. היום אני מודעת לקורות אותי בכל שלב. אני יכולה לתת לעצמי רגעים של 'נפילה' בלי התאכזרות לעצמי ובלי כעס.  מאוד הוקל לי כשהבנתי את זה.
הבנתי שאהבה עצמית מאפשרת חיים מלאים, וכמו כל מערכת יחסים, גם זו ביני לעצמי דורשת תשומת לב וכנות ללא פשרות.
גיליתי שיש לי אומץ ויכולת עצמית לעשות.
אני מודה למזל הטוב שהפגיש בינינו ובעיקר לך, שאת כפי שאת. יש לך חלק בולט מאוד בהתהוות חיי, היום ועד עולם."

4 תגובות:

  1. עוצמתי מאוד ומעורר השראה. סיפור מרתק.

    השבמחק
  2. כמעט ודמעתי כאשר קראתי את הפוסט הזה, מרגש ונכון מאוד, תודה.

    השבמחק
  3. פוסט מרתק. מקווה שהכול הסתדר בשביל הגברת הנחמדה.

    השבמחק
  4. חוה עדיין מטיילת, מדי פעם היא שולחת לי אימייל על מה שעובר עליה. הכי חשוב - היא עושה את מה שהיא רוצה.

    השבמחק